נטילת ידיים
הרב יניב חניאיטאדרתשעג01/03/2013
שאלה:
לרב שלום,רציתי לדעת כשנוטלים ידיים לפני סעודה האם חובה להרים את הידיים כשמברכים?
תשובה:
כך נהגו וזה מופיע בהלכה, הסיבה היא שלא רוצים שמים יחזרו מלמעלה (שטח שעדיין טמא) למקום שאותו נטלנו. לכן מרימים את היידים בצורה כזו שהמים לא יוכלו לחזור...תשובות נוספות בנושא-
נטילת ידיים
ניתן למלאות מים על מה שנשאר ואין צורך לשפוך, ממילא מותר גם להשאיר מים בנטלה למי שבא אחריך.
ניתן למלאות מים על מה שנשאר ואין צורך לשפוך, ממילא מותר גם להשאיר מים בנטלה למי שבא אחריך.
המשך לשאלה על הנאה מיחסי אישות
ראשית, זה לא בדיוק אני אמרתי, זה ציטוט ממקורות חז"ל. :)
לגבי עצם הענין- לא ממש הבנתי את השאלה. אם יש טוב בעולם, ויש משהו שיש בו חסד אלוקי לבריות- האם יש מקום להסתיר אותו? נניח שיש אדם שלא מכיר איזה סוג של מוסיקה עליונה, משהו ממש מיוחד- האם לא תרצה להכיר לו את הדבר המיוחד הזה?
אבל זה יותר מזה- חכמים לא מתייחסים לענין רק כ"עונג", כי עונג בלבד הוא דבר שלא מחזיק. יש ענין חשוב בחיבור שבין האיש לאשה. הקשר הזוגי הוא הדבר הכי חשוב ביהדות, כי היהדות בנויה ממשפחות ומשפחות בנויות מגבר ואישה... וההנאה מיחסי אישות מחזקת, מרוממת ומטפחת את הקשר הזה. בקשר הזה יש גם ירידות וקשיים של חיבור בין שתי אישיות שונות... וחכמים מלמדים אותנו בכמה מקומות שהחיבור הפיזי עוזר לקשר... אז ככל שהחיבור הזה יותר מוצלח- ממילא הקשר יותר חזק. האהבה חזקה יותר, המשפחה חזקה יותר וכדומה...
ראשית, זה לא בדיוק אני אמרתי, זה ציטוט ממקורות חז"ל. :)
לגבי עצם הענין- לא ממש הבנתי את השאלה. אם יש טוב בעולם, ויש משהו שיש בו חסד אלוקי לבריות- האם יש מקום להסתיר אותו? נניח שיש אדם שלא מכיר איזה סוג של מוסיקה עליונה, משהו ממש מיוחד- האם לא תרצה להכיר לו את הדבר המיוחד הזה?
אבל זה יותר מזה- חכמים לא מתייחסים לענין רק כ"עונג", כי עונג בלבד הוא דבר שלא מחזיק. יש ענין חשוב בחיבור שבין האיש לאשה. הקשר הזוגי הוא הדבר הכי חשוב ביהדות, כי היהדות בנויה ממשפחות ומשפחות בנויות מגבר ואישה... וההנאה מיחסי אישות מחזקת, מרוממת ומטפחת את הקשר הזה. בקשר הזה יש גם ירידות וקשיים של חיבור בין שתי אישיות שונות... וחכמים מלמדים אותנו בכמה מקומות שהחיבור הפיזי עוזר לקשר... אז ככל שהחיבור הזה יותר מוצלח- ממילא הקשר יותר חזק. האהבה חזקה יותר, המשפחה חזקה יותר וכדומה...
תבניות שלא הוטבלו
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.
בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.
בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה
פרו ורבו
על פי חז"ל לא. יש צורך ללדת בן ובת כדי לקיים את המצווה. על פי דעה אחרת בגמרא צריך שגם בן ובת אלו ילדו ילדים כל אחד.
על פי חז"ל לא. יש צורך ללדת בן ובת כדי לקיים את המצווה. על פי דעה אחרת בגמרא צריך שגם בן ובת אלו ילדו ילדים כל אחד.
נטילת ידיים לפני התפילה – בכלי?
מי שידיו מטונפות נכון שיטלן בכלי, וגם למי שאין ידיו מטונפות יש הידור בנטילה בכלי. והמקל לרחוץ ידיים בלי נטלה יש לו על מי לסמוך. וראו מקורות בפניני הלכה תפילה. בברכה יגאל ללום.
מי שידיו מטונפות נכון שיטלן בכלי, וגם למי שאין ידיו מטונפות יש הידור בנטילה בכלי. והמקל לרחוץ ידיים בלי נטלה יש לו על מי לסמוך. וראו מקורות בפניני הלכה תפילה. בברכה יגאל ללום.
למה יש שוני בראש חודש באפליקציות שונות
כפי שוודאי ידוע לך, בחודשים העבריים יש לעיתים יומיים ראש חודש ולעיתים יום אחד. הסיבה לכך היא שלירח לוקח להקיף את כדור הארץ 29 יום וחצי... ומכיוון שכך, הרי שלא ניתן לקבוע חצי יום כראש חודש. אז בלוח העברי זה הולך לסירוגין (מלבד חריג אחד), שבו חודש אחד מלא וחודש אחד חסר. או במילים אחרות- חודש אחד עם 29 ימים ואחד עם 30. ככה מכסים את החצי יום פעם כך ופעם כך. (מכיוון שזה לא בדיוק 29 וחצי, כלומר לא בדיוק בדיוק 29 ו12 שעות, הרי שיש חריג אחד- החודשים כסלו וחשוון שבהם לעיתים חסר ומלא ולעיתים חסר בשניהם ולעיתם מלא בשניהם... ככה מכסים על הפער בין החצי לזמן האמיתי).
כאשר החודש מלא (30 יום), הרי שיש לחודש שאחריו יומיים ראש חודש. יום ל של החודש הקודם ויום א של החודש הבא.
כאשר החודש חסר (29 יום), הרי שרק יום א בחודש הבא הוא ראש חודש.
אני מניח שמה שקרה זה שאחת האפליקציות מסמנת את שני הימים כראש חודש... ויודעת שאם יש ל, הוא מכונה ראש חודש... ואילו השניה באופן אוטומטי מסמנת רק את א בחודש כראש חודש.
ממילא באחת ראש חודש יהיה כתוב ביום שלישי ורביעי (ל וא)
ואילו בשניה ראש חודש יהיה כתוב רק בא... מה שלדעתי זה קצת טעות או חוסר ידע של המתכנת... כי מבחינתו שני הימים הם ראש חודש.
כפי שוודאי ידוע לך, בחודשים העבריים יש לעיתים יומיים ראש חודש ולעיתים יום אחד. הסיבה לכך היא שלירח לוקח להקיף את כדור הארץ 29 יום וחצי... ומכיוון שכך, הרי שלא ניתן לקבוע חצי יום כראש חודש. אז בלוח העברי זה הולך לסירוגין (מלבד חריג אחד), שבו חודש אחד מלא וחודש אחד חסר. או במילים אחרות- חודש אחד עם 29 ימים ואחד עם 30. ככה מכסים את החצי יום פעם כך ופעם כך. (מכיוון שזה לא בדיוק 29 וחצי, כלומר לא בדיוק בדיוק 29 ו12 שעות, הרי שיש חריג אחד- החודשים כסלו וחשוון שבהם לעיתים חסר ומלא ולעיתים חסר בשניהם ולעיתם מלא בשניהם... ככה מכסים על הפער בין החצי לזמן האמיתי).
כאשר החודש מלא (30 יום), הרי שיש לחודש שאחריו יומיים ראש חודש. יום ל של החודש הקודם ויום א של החודש הבא.
כאשר החודש חסר (29 יום), הרי שרק יום א בחודש הבא הוא ראש חודש.
אני מניח שמה שקרה זה שאחת האפליקציות מסמנת את שני הימים כראש חודש... ויודעת שאם יש ל, הוא מכונה ראש חודש... ואילו השניה באופן אוטומטי מסמנת רק את א בחודש כראש חודש.
ממילא באחת ראש חודש יהיה כתוב ביום שלישי ורביעי (ל וא)
ואילו בשניה ראש חודש יהיה כתוב רק בא... מה שלדעתי זה קצת טעות או חוסר ידע של המתכנת... כי מבחינתו שני הימים הם ראש חודש.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
